כל בוקר.
במשך למעלה משני עשורים מזכירה לעצמי בוקר בוקר את האפשרות שלנו לברוא את מציאות חיינו.
זה לא תמיד פשוט למרכז את גוש החימר על האובניים. לחבק מישהו, במקרה הזה את גוש החימר הלא ממורכז דורש ממני, היוצרת, לחפש את המרכז הפנימי שלי. כל בוקר מחדש למצוא את המרכז שלי. לפעמים זה קורה ברגע, לפעמים זה דורש חיפוש יותר מעמיק.
היצירה שלי היא תרפויטית, משם אני מגיעה. אני מדמה את האובניים למסע חיים שמסתיים ביצירה שלשמחתי הרבה משמחת ומרגשת אחרים.
מזמינה אתכם בהתרגשות אינסופית ובתודה מעומק הלב שבאתם לבקר. מוזמנים להישאר, לחלוק, לספר ולהכיר. אני אתכם ואתם אותי. ברוכים הבאים ללב שלי ❤